אריך מנדלסון
אריך מנדלסון נולד ב 1887 באלנשטיין פרוסיה, היום בפולין, אז מזרח פרוסיה. הוא בן אמצעי בין חמשת ילדיו של דוד מנדלסון, בעל חנות למוצרי עור. בגיל 19, בהשפעת אביו, התחיל ללמוד כלכלה ומשפטים בברלין. שנתיים אח"כ, ב1908, הוא עובר ללמוד ארכיטקטורה בשרלוטנברג, ברלין. מ 1910 הוא ממשיך ללמוד במינכן וכדי לממן את לימודיו הוא מוכר ציורים, מעצב תחפושות, חלונות ראווה וקטלוגים להופעות תיאטרון ומחול. הוא מתחבר אל קנדינסקי, קלי, פרנץ מארק, קבוצת הדאדא, ומאוחר יותר חברי הקבוצה האקספרסיוניסטית "הפרש הכחול". מנדלסון חש כי הארכיטקטורה נמצאת בנקודת מפנה וצריכה לתרום לתחייה הרוחנית ביחד עם שאר האומנויות.
בשנת 1910, אריך פוגש את לואיז, צ'לנית צעירה בת 16 ומתחיל לשלוח אליה מכתבים שישפיעו על תפיסותיה התרבותיות-חברתיות-פוליטיות. במהלך השנים הבאות, עד יום מותו, ישלח אליה 1300
בשנת 1910, אריך פוגש את לואיז, צ'לנית צעירה בת 16 ומתחיל לשלוח אליה מכתבים שישפיעו על תפיסותיה התרבותיות-חברתיות-פוליטיות. במהלך השנים הבאות, עד יום מותו, ישלח אליה 1300
מכתבים. מכתבים שכוללים את השקפת עולמו.
1914, מלחמת העולם ה 1. תחילתה של תקופה חדשה ומאתגרת בעיני אריך. הוא משרטט את חזיונותיו במהלך השמירות, כחיל בחזית הרוסית. המלחמה וזוועותיה, על כלי הנשק החדשים שלה, והחוויות הקשות שהוא עובר, כל אלה ניכרים בשרטוטים: אקספרסיביים, גועשים. השוחות, השהייה מתחת לקרקע, צוללות, מטוסים, כל אלו מבצבצים בסקיצות שלו.
1917 לאחר שהיא מפתחת קשרים עם אינטלקטואלים ואמנים בברלין, לואיז מפגישה את אריך עם פרופסור פרויינדליך שעבד עם אלברט איינשטיין. אריך מתכנן את מגדל איינשטיין שמיועד לשמש כמעבדה וטלסקופ למחקר תיאוריית היחסות של איינשטיין. הבנייה החלה ב 1920 והסתיימה ב 1924 והמבנה נחשב עד היום ליצירת מופת אקספרסיוניסטית.
1919 אריך חוזר מהחזית פותח משרד בברלין ומציג את רישומיו האקספרסיוניסטים לראשונה, בגלריית קאסירר. רישומים של מבנים בפלדה ובטון. הרישומים מתקבלים בתדהמה ובעיני המבקרים אין קשר בינם לבין ארכיטקטורה.
אחרי המלחמה, ברלין משתנה. התבוסה, העוני, המעבר לדמוקרטיה כל אלו הופכים למצע לרעיונות חדשים. א"מ היה בין מובילי חבורת "טבעת העשרה". התסיסה האמנותית אדירה. מבחינת א"מ, שחזר מזוועות המלחמה, זה בדיוק הזמן לשינויי, להגשמה, ולקדמה שבה האמין.
1921 אריך, שמאז ומתמיד היו לו קשיים בראייה, מאבד את עינו השמאלית בגלל סרטן.
1923 רוטנברג, המהנדס הרוסי, מזמין את אריך לתכנן את מפעל החשמל בפלסטינה. אריך מגיע לסיור במקומות השונים שבהם ייבנו תחנות הכוח. זה ביקור שמשפיע על חייו, הוא מתייחס אל הפשטות, השילוב בסביבה, החיבור אל סיפורי התנ"ך ומרגיש שהוא שייך אל המזרח התיכון.
1924 לאחר שתכנן תוספת של שתי קומות לבניין מערכת עיתון ה'ברלינר טאגבלאט', אריך יוצא למסע של כמה חודשים בארה"ב, לאחר שנישלח על ידי העיתון לאסוף רשמים על הארכיטקטורה באמריקה ולתעד את חוויותיו בספר צילומים.
1925 משלחת רוסית שייצגה את תעשיית הטקסטיל הרוסית מזמינה את אריך לתכנן מפעלים ליד לנינגרד. הוא מתכנן מפעלים שעוברות לאורכם ארובות שמאפשרות זרימת אוויר טרי ומשפרות את תנאי העבודה של הפועלים.
1926 אריך מתכנן בתי כלבו עבור זלמן שוקן ולוקח חלק במהפכה צרכנית שלדעתו שיקפה את רוח הזמן, את כוח החיות והשינוי.
1927 מתכנן את האוניברסום – בית קולנוע המודרני הראשון, שנחשב לבית הקולנוע הגדול בעולם באותה תקופה.
1928 מתכנן את בית הסתדרות עובדי המתכת בשיתוף עם האדריכל רייכלט. הבניין משמש לאחר מספר שנים את איגודי המפלגה הנאצית.
1929 קריסת הבורסה ותקופת השפל הכלכלי בארה"ב. אריך מתכנן את קולומבוס האוס – בניין מודרניסטי שונה לחלוטין בנוף, בכיכר הכי ידועה בברלין - כיכר פוטסדאמר.
1930 לאחר משבר בנישואין, אריך מתכנן ובונה למשפחתו בית עתידני-מודרני בברלין. הוא מעצב בית פונקציונאלי וגם אסתטי עד הפרט האחרון, כולל רהיטים, כלי מטבח, אהילים, קולבים וידיות. הכול התאים והשתלב זה בזה. הבית, צופה אל אחד האגמים שסביב ברלין, סופג ביקורות ואריך עובר משבר.
1931 הווילה של אריך ולואיז הופכת למקום מפגש של האליטה התרבותית והאינטלקטואלית. אריך נוסע ליוון, שם עם עוד שותפים הוא מתכנן להקים בית ספר לארכיטקטורה. הוא מנסה להתחבר לארצות הים התיכון והחוצה מהתרבות האירופית. "הים התיכון הוא הצעד הראשון בדרך הביתה, לארץ שאליה אנחנו שייכים".
1933 היטלר עולה לשלטון. אריך עובד ללא הרף כשהכול מסביב קורס. בתחרות לבניית הרייכסבנק משתתפים 30 ארכיטקטים גרמניים אך לאריך לא מאפשרים להשתתף. לאחר שריפת הרייכסטאג וכניסתו של היטלר לשלטון, אריך ולואיז, עם ביתם אסתר, אורזים שלוש מזוודות, משאירים הכול מאחור ועולים על רכבת להולנד. משם הם ממשיכים לאנגליה, שם הוא פותח משרד ארכיטקטים.
1934 וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, פונה אל מנדלסון ומבקש שיתכנן את ביתו שברחובות. אריך פותח משרד בירושלים. שוקן, האחראי על האוניברסיטה העברית, ממנה את מנדלסון לתכנן את הקמפוס.
1935 אריך ולואיז עוברים לגור בירושלים בתחנת קמח. אריך מאמין באוטופיה חברתית, על לאומית, שבה האומות משלימות אחת את השנייה ותומך בדו-לאומיות בפלסטינה, שתהווה מרכז תרבותי ורוחני לחברי הקהילה השמית. הוא שואף לדיאלוג בין הסביבה והבניינים, דיאלוג בין מערב ומזרח, בין דינאמיות וסטטיות, בין האמן והמקום. הוא מתכנן ספרייה ובית עבור שוקן וכותב במכתביו שהוא "בונה את הארץ ובונה מחדש את עצמי".
במקביל הוא ממשיך לעבוד באנגליה. אריך מתכנן ובונה את הבקסהיל פאוויליון, המבנה המודרני החשוב ביותר באירופה באותו זמן, עם שותפו, סרג' צ'רמייף.
1936 בונה את המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים.
1937 בונה את בנק אנגלו פלשתינה.
סיר ארתור ווטשופ, הנציב העליון הזמין את אריך לבנות את בית החולים בחיפה עבור הממשל הבריטי.
1938 א"מ מכין תכנית מקיפה לאוניברסיטה העברית, אבל אז, למרות הקשרים עם שוקן, הוא אינו נבחר להקים אותה. במכתביו הוא מעיד על אכזבה עצומה מהמבנים חסרי המעוף שהולכים ונבנים כאן.
1939 א"מ מתכנן ביתן במכון ויצמן ברחובות.
1941 צבא רומל מתקדם במצרים ומאיים להשתלט על פלשתינה. אריך ולואיז שוב עוזבים, הפעם לארה"ב. אריך מציג ב MOMA תערוכה של עבודותיו. יום הפתיחה של התערוכה מתרחש ביום ההתקפה היפנית על פרל הרבור ב 7 בדצמבר 1941.
1942 בארה"ב אריך מתכנן בתי כנסת ומרכזים קהילתיים שבהם הוא אחראי לא רק לתכנון המבנה אלא גם לריהוט, לידיות הדלתות, לציורים על הקירות לגופי התאורה, לשבילים, ולכן עץ שנשתל שם. הוא מרצה באוניברסיטאות. הוא משתקע עם לואיז בברקלי, שם הוא מלמד באוניברסיטת קליפורניה.
1943 א"מ מייעץ למשרד המלחמה האמריקאי ומופקד על קבוצת מהנדסים שאחראים לתכנון פרויקט 'הכפר הגרמני' במדבריות יוטה. ב'כפר הגרמני' נערכים ניסויים לקראת ההפצצות של בנות הברית על גרמניה ויפן.
1946 בונה בית חולים לקהילה היהודית בסן פרנסיסקו ובית פרטי מרהיב הצופה לגשר הגולדנגייט, עבור משפחת ראסל, מבעלי לוויס ג'ינס.
1953 א"מ נפטר מסרטן בסן פרנסיסקו.
1914, מלחמת העולם ה 1. תחילתה של תקופה חדשה ומאתגרת בעיני אריך. הוא משרטט את חזיונותיו במהלך השמירות, כחיל בחזית הרוסית. המלחמה וזוועותיה, על כלי הנשק החדשים שלה, והחוויות הקשות שהוא עובר, כל אלה ניכרים בשרטוטים: אקספרסיביים, גועשים. השוחות, השהייה מתחת לקרקע, צוללות, מטוסים, כל אלו מבצבצים בסקיצות שלו.
1917 לאחר שהיא מפתחת קשרים עם אינטלקטואלים ואמנים בברלין, לואיז מפגישה את אריך עם פרופסור פרויינדליך שעבד עם אלברט איינשטיין. אריך מתכנן את מגדל איינשטיין שמיועד לשמש כמעבדה וטלסקופ למחקר תיאוריית היחסות של איינשטיין. הבנייה החלה ב 1920 והסתיימה ב 1924 והמבנה נחשב עד היום ליצירת מופת אקספרסיוניסטית.
1919 אריך חוזר מהחזית פותח משרד בברלין ומציג את רישומיו האקספרסיוניסטים לראשונה, בגלריית קאסירר. רישומים של מבנים בפלדה ובטון. הרישומים מתקבלים בתדהמה ובעיני המבקרים אין קשר בינם לבין ארכיטקטורה.
אחרי המלחמה, ברלין משתנה. התבוסה, העוני, המעבר לדמוקרטיה כל אלו הופכים למצע לרעיונות חדשים. א"מ היה בין מובילי חבורת "טבעת העשרה". התסיסה האמנותית אדירה. מבחינת א"מ, שחזר מזוועות המלחמה, זה בדיוק הזמן לשינויי, להגשמה, ולקדמה שבה האמין.
1921 אריך, שמאז ומתמיד היו לו קשיים בראייה, מאבד את עינו השמאלית בגלל סרטן.
1923 רוטנברג, המהנדס הרוסי, מזמין את אריך לתכנן את מפעל החשמל בפלסטינה. אריך מגיע לסיור במקומות השונים שבהם ייבנו תחנות הכוח. זה ביקור שמשפיע על חייו, הוא מתייחס אל הפשטות, השילוב בסביבה, החיבור אל סיפורי התנ"ך ומרגיש שהוא שייך אל המזרח התיכון.
1924 לאחר שתכנן תוספת של שתי קומות לבניין מערכת עיתון ה'ברלינר טאגבלאט', אריך יוצא למסע של כמה חודשים בארה"ב, לאחר שנישלח על ידי העיתון לאסוף רשמים על הארכיטקטורה באמריקה ולתעד את חוויותיו בספר צילומים.
1925 משלחת רוסית שייצגה את תעשיית הטקסטיל הרוסית מזמינה את אריך לתכנן מפעלים ליד לנינגרד. הוא מתכנן מפעלים שעוברות לאורכם ארובות שמאפשרות זרימת אוויר טרי ומשפרות את תנאי העבודה של הפועלים.
1926 אריך מתכנן בתי כלבו עבור זלמן שוקן ולוקח חלק במהפכה צרכנית שלדעתו שיקפה את רוח הזמן, את כוח החיות והשינוי.
1927 מתכנן את האוניברסום – בית קולנוע המודרני הראשון, שנחשב לבית הקולנוע הגדול בעולם באותה תקופה.
1928 מתכנן את בית הסתדרות עובדי המתכת בשיתוף עם האדריכל רייכלט. הבניין משמש לאחר מספר שנים את איגודי המפלגה הנאצית.
1929 קריסת הבורסה ותקופת השפל הכלכלי בארה"ב. אריך מתכנן את קולומבוס האוס – בניין מודרניסטי שונה לחלוטין בנוף, בכיכר הכי ידועה בברלין - כיכר פוטסדאמר.
1930 לאחר משבר בנישואין, אריך מתכנן ובונה למשפחתו בית עתידני-מודרני בברלין. הוא מעצב בית פונקציונאלי וגם אסתטי עד הפרט האחרון, כולל רהיטים, כלי מטבח, אהילים, קולבים וידיות. הכול התאים והשתלב זה בזה. הבית, צופה אל אחד האגמים שסביב ברלין, סופג ביקורות ואריך עובר משבר.
1931 הווילה של אריך ולואיז הופכת למקום מפגש של האליטה התרבותית והאינטלקטואלית. אריך נוסע ליוון, שם עם עוד שותפים הוא מתכנן להקים בית ספר לארכיטקטורה. הוא מנסה להתחבר לארצות הים התיכון והחוצה מהתרבות האירופית. "הים התיכון הוא הצעד הראשון בדרך הביתה, לארץ שאליה אנחנו שייכים".
1933 היטלר עולה לשלטון. אריך עובד ללא הרף כשהכול מסביב קורס. בתחרות לבניית הרייכסבנק משתתפים 30 ארכיטקטים גרמניים אך לאריך לא מאפשרים להשתתף. לאחר שריפת הרייכסטאג וכניסתו של היטלר לשלטון, אריך ולואיז, עם ביתם אסתר, אורזים שלוש מזוודות, משאירים הכול מאחור ועולים על רכבת להולנד. משם הם ממשיכים לאנגליה, שם הוא פותח משרד ארכיטקטים.
1934 וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, פונה אל מנדלסון ומבקש שיתכנן את ביתו שברחובות. אריך פותח משרד בירושלים. שוקן, האחראי על האוניברסיטה העברית, ממנה את מנדלסון לתכנן את הקמפוס.
1935 אריך ולואיז עוברים לגור בירושלים בתחנת קמח. אריך מאמין באוטופיה חברתית, על לאומית, שבה האומות משלימות אחת את השנייה ותומך בדו-לאומיות בפלסטינה, שתהווה מרכז תרבותי ורוחני לחברי הקהילה השמית. הוא שואף לדיאלוג בין הסביבה והבניינים, דיאלוג בין מערב ומזרח, בין דינאמיות וסטטיות, בין האמן והמקום. הוא מתכנן ספרייה ובית עבור שוקן וכותב במכתביו שהוא "בונה את הארץ ובונה מחדש את עצמי".
במקביל הוא ממשיך לעבוד באנגליה. אריך מתכנן ובונה את הבקסהיל פאוויליון, המבנה המודרני החשוב ביותר באירופה באותו זמן, עם שותפו, סרג' צ'רמייף.
1936 בונה את המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים.
1937 בונה את בנק אנגלו פלשתינה.
סיר ארתור ווטשופ, הנציב העליון הזמין את אריך לבנות את בית החולים בחיפה עבור הממשל הבריטי.
1938 א"מ מכין תכנית מקיפה לאוניברסיטה העברית, אבל אז, למרות הקשרים עם שוקן, הוא אינו נבחר להקים אותה. במכתביו הוא מעיד על אכזבה עצומה מהמבנים חסרי המעוף שהולכים ונבנים כאן.
1939 א"מ מתכנן ביתן במכון ויצמן ברחובות.
1941 צבא רומל מתקדם במצרים ומאיים להשתלט על פלשתינה. אריך ולואיז שוב עוזבים, הפעם לארה"ב. אריך מציג ב MOMA תערוכה של עבודותיו. יום הפתיחה של התערוכה מתרחש ביום ההתקפה היפנית על פרל הרבור ב 7 בדצמבר 1941.
1942 בארה"ב אריך מתכנן בתי כנסת ומרכזים קהילתיים שבהם הוא אחראי לא רק לתכנון המבנה אלא גם לריהוט, לידיות הדלתות, לציורים על הקירות לגופי התאורה, לשבילים, ולכן עץ שנשתל שם. הוא מרצה באוניברסיטאות. הוא משתקע עם לואיז בברקלי, שם הוא מלמד באוניברסיטת קליפורניה.
1943 א"מ מייעץ למשרד המלחמה האמריקאי ומופקד על קבוצת מהנדסים שאחראים לתכנון פרויקט 'הכפר הגרמני' במדבריות יוטה. ב'כפר הגרמני' נערכים ניסויים לקראת ההפצצות של בנות הברית על גרמניה ויפן.
1946 בונה בית חולים לקהילה היהודית בסן פרנסיסקו ובית פרטי מרהיב הצופה לגשר הגולדנגייט, עבור משפחת ראסל, מבעלי לוויס ג'ינס.
1953 א"מ נפטר מסרטן בסן פרנסיסקו.